עם דעיכתו של הסגנון הטרופי, לפני כעשור, סגנון הגינון הארץ-ישראלי הלך וקיבל אופי משלו.
כיום גינות ארץ-ישראליות הן המגמה המובילה ב עיצוב גינות בארץ.
מהו גן ישראלי ים תיכוני?
האם מדשאה מקיר לקיר ועץ זית עתיק בפינה. זה גן ארץ ישראלי? אמנם, זה הדבר הנפוץ בגינות רבות בישראל, אבל זה לא גן ישראלי ים-תיכוני.
גן ים-תיכוני הוא גן שמתאים למקום ולסביבה, מתאים לאקלים המקומי ומורכב מחומרים מקומיים. זה סגנון גינון שמחובר למקום. סגנון הגינון הים תיכוני התפתח בארצות אגן הים התיכון, הסגנון הישראלי שאב ממנו ויצר תת-סגנון, שאני מכנה "גן ישראלי ים תיכוני".
מהם מרכיבי גן ישראלי ים-תיכוני?
לגן מקומי יש מספר אלמנטים שמרכיבים אותו, אשר השילוב ביניהם נותן את "רוח המקום" של גינה ארץ-ישראלית ים–תיכונית:
- שימוש נרחב בדומם כגון: מסלעות, אבני מדרך, כדים, ספסלים . את הדומם בגן משאירים במראה טבעי ועיבוד מינימאלי.
- חומרים: בבחירת החומרים יש חזרה למקורות. משתמשים בחומרים מקומיים. משתמשים באבני בזלת בגולן, אבני כורכר באזור החוף, ג'מעין בהר, וכד'. יש שימוש נרחב בעץ במקום בבטון. משלבים גם ברזל.
- יש התאמה לסגנון הבניה המקומי. למשל: שימוש בטיח צבעוני.
- סגנון הגן הוא סגנון לא פורמלי. מראה טבעי ולא מהודק וגזום למשעי.
- השתילה "טבעית" כביכול, לא גזומה בקפדנות . גם באחזקת הגן שומרים על גיזום מינימאלי לשימור מראה טבעי.
- צמחיה המחקה את הטבע המקומי. נבחרים צמחים הגדלים בבר המקומי, צמחיה שמוצאה הוא ים תיכוני או במראה דומה לצמחים כאלה.
- גן מקומי הוא משתנה לאורך העונות. משתשמים בצמחים נשירים שנותנים מראה שונה בכל עונה, ובצמחי בצל ופקעת, שמופיעים ונעלמים בהתאם לעונה.
- נעשה שימוש רב בצמחים בעלי עלווה בצבעים שונים: בעיקר אפור אבל גם אדום, צהוב וירוק. יש צבעוניות מתונה בפריחות. העלים לרוב קטנים ולא מבריקים. הגן הוא מאופק ולא צעקני.
- בוסתן עצי פרי הוא פריט חובה בגן ים תיכוני. רצוי להתשתמש בעצי פרי שומוצאם מקומי. יש יותר ויותר גינות שבהן עצי הפרי מהווים מרכיב עיקרי במקום עצי הנוי.
- אזור מוצל בגינה הוא חובה לשם בריחה מהשמש הישראלית . מזג האויר השולט באזור מאפשר שהיה רבה בחוץ, לאירוח, אכילה ומנוחה. פינות מוצלות בגינה מותאמות לכך. דוגמאות לכך הן פינות ישיבה בפרגולות, סוכות מטפסים ומתחת לעצי צל.
הצמחיה בגן ישראלי ים-תיכוני
גן שכזה יש שימוש רחב בצמחי ארץ-ישראל, צמחים ים-תיכוניים ואוסטרליים.
עצים כגון זית, רימון, חרוב, אלון, קטלב, אלה א"י, אלה אטלנטית.
שיחים כמו : גפן מטפסת, הדס, מורן, לוטם, אלת המסטיק
בני שיח ורב-שנתיים כמו רוזמרין, אזוביון (לבנדר) , חרצית, מרווה,
צמחי תבלין הם חובה בכל גינה ים תיכונית, גם בערוגות יעודיות וגם משתלבים בגן כולו.
שימוש בדגניים כגון זיפנוצה, סטיפה ועוד.
משלבים בוסתן של עצי פרי שכולל גם הדרים.
על מנת להרגיש את השינויים בעונות השנה, ולהנות מ"סתיו אינדיאני" משתמשים בעצים נשירים עם גוונים שונים של שלכת צבעונית. יש גם שימוש רב בגיאופיטים כמו כלניות, נוריות, רקפות , נרקיסים.
למה זה שווה לנו? ירוק יותר, אקולוגי יותר
המגמה האקולוגית והתכנון הירוק. משתלבת מאד עם סגנון הגינון הים תיכוני. זה מתבטא בבחירת צמחים חסכוניים במים, בשימוש בחיפויים המפחיתים התאדות, בשימוש בעצי צל נשירים המאפשרים חסכון אנרגית חשמל לקירור בקיץ ולחימום בחורף, גובר השימוש בבורות חלחול המעבירים את מי הגשמים למי התהום, במקום למערכת הניקוז העירונית ולים.
יש רצון ליצירת מרחב נקי מרעלים עד כמה שניתן (כולל משאבת דשן מיותרת) ומיעוט בחומרי הדברה ובמקומם שימוש בחומרים נכונים.
במיוחד יש חשיבות לבחירת צמחים עמידים יותר לתנאים המקומיים ללא צורך בטיפולים. הצמחים מושארים במראה טבעי. התוצאה היא גינה קלה לתחזוקה.
יש שימוש הולך ונרחב בגינון אורגני, בעיקר בשימוש בקומפוסט מתוצרת ביתית – בבחינת "להחזיר לאדמה מה שלקחנו ממנה".
לסיכום: גינה ארץ ישראלית היא גינה עם צמחיה המתאימה למקום ולתנאים, חומרים מקומיים והתחשבות בסביבה.
לחקות סגנונו של אחר, כמוהו כלבישת מסיכה
/ ארתור שופנהאור